דקה נ' עסלי רפקי ובניו בע"מ

פסק דין

1.זוהי תביעה, בגדרה עותר התובע, הבעלים במשאית מסוג וולוו שנת ייצור 2004 מ.ר 49-860-56 (להלן : "המשאית"), לפצותו בגין נזקיו שנגרמו לו כתוצאה מטיפול רשלני שביצעה הנתבעת - חברה בע"מ שמנהלת מוסך ותחנת סיכה בכפר קרע.

2.התובע טוען כי ביום 3.3.09 הוא הכניס את המשאית למוסך הנתבעת לצורך החלפת שמן גיר ומסנן, ולאחר ביצוע הטיפול שילם הוא תמורת הטיפול סך 2,525 ₪. לטענת התובע לאחר מכן עזבה המשאית את המוסך, כאשר לאחר שנסעה כ- 10 קילומטרים הפסיק גיר המשאית "להגיב" והנהג נאלץ לעצור את המשאית.

3.לטענת התובע, נגררה המשאית למוסך מורשה "חסן שהואן בע"מ" באיכסאל, שם התגלה כי "תיבת ההילוכים נשרפה" בשל אובדן שמן גיר. לטענת התובע, הסתבר כי מקור התקלה ברשלנות עובד הנתבעת אשר פירק את צינור השמן המחובר לבסיס פילטר השמן ולא חיברו בשנית לאחר הטיפול, דבר שגרם לדליפת השמן מן הגיר.

4.לטענת התובע, הוא נאלץ לשפץ את הגיר, ולפיכך שילם למוסך שהואן סך 98,257 ₪ עפ"י החשבונית שצורפה לכתב התביעה וסומנה באות ה'. לפיכך עתר התובע כי הנתבעת תפצה אותו בגין נזקיו שלהלן : סך 2,525 ₪ בגין הסכום ששילם התובע לנתבעת בגין הטיפול; סך 98,257 ₪ בגין החלפת תיבת הילוכים עפ"י הסכום שהוציא התובע בפועל; סך 4,600 ₪ בגין השבתת המשאית ליומיים; וסך 15,000 ₪ בגין עוגמת נפש ובזבוז זמן (סעיף 19 לכתב התביעה).

5.בכתב ההגנה כפרה הנתבעת בטענות התובע, וטענה כי אין כל קשר סיבתי בין הנזק שאירע לבין הטיפול התקופתי שעברה המשאית במוסך הנתבעת. הנתבעת כפרה באירוע, כפרה בקשר הסיבתי בינו לבין הנזק וכפרה אף בנזק. עוד טענה הנתבעת כי נגרם לה נזק ראייתי בשל העובדה כי נשללה מן הנתבעת היכולת לבדוק את המשאית בטרם תיקון הגיר, שכן התובע גרר את המשאית, כאמור, למוסך אחר.

המחלוקת:

6.כעולה מכתב התביעה, טוען התובע כי הנתבעת עיוולה כלפיו עוולת הרשלנות, ולפיכך אלה הן השאלות שבמחלוקת:

א)האם הוכיח התובע כי הנתבעת התרשלה בטיפול. לשון אחר, האם הוכח, ברמת ההוכחה הנדרשת במשפט אזרחי, כי הנתבעת הותירה את צינור השמן לא מחובר וכתוצאה מכך דלפו כמויות שמן מן הגיר- כטענת התובע.

ב)מהו גובה הנזק שנגרם לתובע.

ג)האם קיים קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק שנגרם.

7.להלן תידונה שאלות אלה, אולם בטרם נעשה זאת, נסקור ראיות הצדדים וחוות הדעת שהגישו וכן חוות דעת מטעם מומחה שמינה בית המשפט עפ"י הסכמת הצדדים.

ראיות הצדדים וחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט

8.מטעם התובע הוגשו שני תצהירים, תצהירו שלו, בו חזר על טענותיו בכתב התביעה, ותצהיר הנהג שנהג במשאית לאחר שיצאה ממוסך הנתבעת, מר מנהל ביאדסה.

9.כמו-כן הוגשה חוות דעתו של השמאי חוסאם אבו חוסין אשר כתב בחוות דעתו (בסעיף 2 בפרק "הערות וסיכום") כי הוא בדק את המשאית ביום 4.3.2009 (עמוד 4 לחוות הדעת) וכי הוא הבחין "בצינור שמן המחובר לפילטר השמן מנותק ויצא ממקומו וכל השמן של הגיר יצא החוצה" . באשר לאומדן הנזק, קבע השמאי מטעם התובע, כי עלות החלפת גיר כולל עבודה עומדת ע"ס 54,000 ₪.

10.מטעם הנתבעת הוגש תצהירו של מר אסלאם רפקי, אשר טיפל במשאית. לטענתו הוא סיים את הטיפול ומסר את המשאית לידי הנהג לאחר שהוא "וידא שהכל תקין". כמו-כן הוגשה חוות דעתו של דני אפלבוים - שמאי ומעריך נזקים אשר חיווה את דעתו באשר לגובה הנזק ובאשר לסיבה שבעטיה נגרם הנזק לגיר. לדעת השמאי מטעם הנתבעת, "ייתכן מאד" כי שמן הידראולי שחדר לממסרה הוא שגרם לשריפת גלגלי השיניים של הממסרה ולא אובדן השמן, כפי שנטען ע"י התובע.

11.ביום 25.2.2011 הגיעו הצדדים להסכמה לפיה ימנה בית המשפט מומחה בעל כישורים מתאימים, אשר יבחן את שתי השאלות שבמחלוקת. הראשונה היא שאלת האחריות והקשר הסיבתי, והשאלה השנייה היא שאלת הנזק. להסכמת הצדדים ניתן תוקף של החלטה, וביום 3.5.2010 מיניתי את המהנדס יצחק סמו לצורך מתן חוות דעת.

12.המומחה מטעם בית המשפט נתן חוות דעת, לאחר שהונחו בפני בית המשפט שתי חוות הדעת מטעם הצדדים. עפ"י חוות דעת זו, קבע המומחה את הממצאים והמסקנות שלהלן:

א)טענת התובע, לפיה הפסיקה תיבת ההילוכים להגיב לאחר 10 קילומטרים אינה סבירה, מאחר וזהו "מרחק קצר מידי מכדי שתיבת ההילוכים תפסיק להגיב אף אם נשארת לא שמן" (סעיף 4 לפרק הממצאים והמסקנות).

ב)עיון בתמונות אינו מוכיח את טענת התובע, לפיה אבד שמן כתוצאה מניתוק צינור השמן (סעיף 7 לפרק הממצאים והמסקנות).